שני משחקים הלילה בבועה, עם הדנבר נאגטס, שנעזרים בהצגה של ניקולה יוקיץ' ומנצחים בקרב מול יוטה במשחק שביעי צמוד ומותח. בצד המזרחי הסלטיקס נעזרים בהתפוצצות של מרכוס סמארט מחוץ לקשת בתחילת הרבע הרביעי, ועולים ליתרון 0:2 מבטיח מול האלופים מטורונטו.

טורונטו ראפטורס 99 – בוסטון סלטיקס 102

הסלטיקס מובילים 0:2 בחצי גמר המזרח.

אינספור מילים כבר נכתבו על מוטיבציה ומה שמייצר אותה. כל אחד עם מה שמדליק אותו, מתניע אותו, או אותה, וגורם לו, או לה, להוציא מעצמם את המיטב. להגיע לגבהים שאחרת לא היה משיג. אצל מרכוס סמארט זו עוולה מדומה.

שלוש דקות לסיום הרבע השלישי, הראפטורס ביתרון 66-75, לאורי צולל לכדור אבוד, מצליח להעביר לואנווליט, שטס לצד השני, ליי אפ, שתי נקודות. אבל פתאום הזברה מנפנפת בידיים ומצפצפת… בשולי המהלך סיאקאם מתנגש בסמארט, מעיף אותו לאלף עזאזלים, עבירת תוקף, אין סל! אני חף מפשע… טוען פאסקאל, ככה אומרים כולם, עונה לו הזברה. ומרכוס בצד מנגב דמעה. של תנין, מסתבר.

נרס מסרב לקבל את הדין ומערער. השופטים ניגשים לווידאו, וראה זה פלא, הפאול של סמארט, שבמבט שני דרך על רגלו של פאסקאל והשליך את עצמו על הפרקט! שתי הנק' של פרד קטינא נחשבות, סיאקאם משלים שלוש מהקו, הראפטורס ביתרון 12, והמומנטום קנדי טהור עם שורשים אינדיאניים. ומה עם סמארט? חיכיתי שתשאלו. הרבע השלישי מסתיים ב70-78 טורונטו, ולחלקו האחרון של המשחק עולה מרכוס רגוע, אבל מתודלק במחאות פנימיות על חוסר הצדק שכביכול נעשה לו. אחרי שקלע שלוש נק' בשלושה רבעים, דקה מתחילת הרבע הוא צולף שלשה. ואז עוד אחת. ועוד אחת, והנה הרביעית, ו8:55 לסיום מרכוס סמארט צולף את השלשה החמישית שלו בתוך שתי דקות, מוסיף נקודה מהעונשין ופתאום זה 82-86 ירוק, והמומנטום ירוק כמו הדשא של השכן. הראפטורס, אגב, לא קלעו נקודה מאז נקודת המחלוקת של סיאקאם מהקו ועד דקה ורבע בתוך הרבע הרביעי.

המשחק ממשיך, טייטום צולף משלוש, קמבה אחרי מחצית ראשונה של 8-0 מוסיף שלוש נקודות משלו, ואז עוד שלוש, ו2:24 לסיום הסלטיקס מובילים בשש, 94-100… נגמר? רק רגע…. הראפטורס מתעקשים וחוזרים, ודקה לסיום לאורי מהקו מצמק לנקודה, 99-100… איפה סמארט כשצריך אותו, ולמה אנחנו מחפשים את מרכוס כשיש לנו קמבה ביד? הווקר נכנס לסל על איבאקה, סוחב לאחור, סרג' נופל, ג'אמפ שוט, 99-102. גיים אובר. והוא אובר כי כשסיאקאם נכנס לסל סמארט מפשיט אותו יותר נקי מבית אחרי ביקור העוזרת. ניסיון השלשה האחרון של ואנווליט על האפסים מוצא רק ברזל. הסלטיקס מנצחים, עולים ל-0:2, ותוקעים את הראפטורס באותו בור בדיוק אליו נכנסו בשנה שעברה נגד מילווקי, לפני שנחלצו בעור שיניהם, והמשיכו כל הדרך לאליפות היסטורית. קאמבק? הכנה לסוויפ? הישארו איתנו למשחק מספר שלוש, יהיה חםםםםם…

אצל הירוקים טייטום בראש, בלי רוח וצלצולים אבל עם 34 נק', 8 ריב' ו-6 אס' שמסבירים מי היום האלפא של בוסטון. סמארט הגיע ל-19 עם אותו רצף בתחילת הרבע המכריע, וקמבה, אחרי מחצית ראשונה מאופסת, קולע לבסוף 17. בראון מצרף 16 משלו, ורוברט וויליאמס השלישי מדייק בכל חמשת ניסיונותיו מהשדה, כולם במחצית הראשונה, ומגיע ל-11. הוויליאמס השני, גראנט, מוסיף את שתי הנק' הנוספות היחידות של הספסל הבוסטוני, וחזרתו המתקרבת של גורדון הייוורד מרגישה נחוצה מתמיד.

בצד הקנדי של הדברים אנונובי בראש עם 20, ואחריו ואנווליט עם 19, אבל רק 12-3 מחוץ לקשת. איבאקה מהספסל וסיאקאם תורמים 17 לראש לזכות הראפטורס, שאחרי 40-10 משלוש במשחק הראשון השתפרו ללא היכר ל40-11. גאסול המשיך לתרום בדרכים שאינן מקבלות קרדיט בעיניה הקטנוניות של הסטטיסטיקה, והפעם ארבעה ריב' ושש נקודות, עם 4 זריקות מהשדה.

דנבר נאגטס 80 – יוטה ג'אז 78 (תוצאה סופית..)

הנאגטס מנצחים בסדרה 3:4 ומתקדמים לחצי גמר המערב, מול הקליפרס

הכל היה ערוך ומוכן לדו קרב האחרון בצהרי היום. הרחוב הראשי טואטא ושובץ בשיח אחד, שהתגלגל לאטו ברוח, בשביל הרושם. הקהל התבונן מרותק ממרפסת המסבאה המקומית ועל קירות האולם באורלנדו. הבמה הייתה מוכנה, השעונים המעוררים מכוונים. המתח עמד באוויר לקראת הסטנד אוף המכריע, המערכה השביעית והאחרונה בהחלט בעימות בין שני השולפים המהירים ביותר במערב. בצד אחד הג'מאל העביר שימון אחרון לתוף, בפינה שמולו המיצ'ל, המכונה גם מיטשל או מיטצ'ל, לבש פעם אחת נוספת את הגופיה הלבנה מספר 45. ומה קיבלנו?? משחק שביעי. ומשחק שביעי, חברים, הוא לא חמישים נקודות, ולא רצפים של שלשות. הוא לא הברקות ושברים מתעופפים של טבלאות סטטיסטיות מנופצות לכל רוח ההיסטוריה. משחק שביעי הוא מתח, עצבים, החטאות וסקור נמוך. ובסופו של דבר קבוצה אחת עומדת מתנשפת, ולרגליה, מובסת, הקבוצה השנייה. גבירותיי ורבותיי, תנו בכפיים לדנבר נאגטס. תנו בכפיים דווקא לניקולה יוקיץ'.

הסרבי הענק, ולא קרואטי כפי שנכתב במקור ותוקן ע"י סימור סקגנטי הנאמן, נתן בסך הכל סדרה מצוינת. עם מספרים טובים ולעתים מצוינים, שהיטשטשו מעט בצל ההופעות ההיסטוריות של מארי ומיצ'ל. אבל הלילה, במשחק עם סקור נמוך, ידיים רועדות ואחוזים עלובים, קלע יוקיץ' 30, קטף 14 ומסר 4, כדי להראות שאם יש משהו שהנאגטס יודעים, זה משחקי 7. אחרי הכל, זוהי הסדרה השלישית ברצף עבורם שהולכת למשחק אחרון ומכריע, אחרי שבשנה שעברה ניצחו את הספרס והפסידו לבלייזרס באותו משחק ארבע הארכות בלתי נשכח.

שתבינו, במשחק עצמו גופה נראה היה ברור שהנאגטס לוקחים. בתוך הדקה הראשונה של המחצית השנייה מארי צולף את השלשה היחידה שלו במשחק, משווה את שיאו של קארי לשלשות בסדרה, ומעלה את דנבר ליתרון 19 חד משמעי, 36-55. ואחרי שברבע השני קלעו הג'אז 15 נק' בלבד, היתרון נראה בלתי מחיק.

זוכרים דונובן מיצ'ל? אז אחרי מחצית ראשונה חלשה, הבחור מתנער, קולע 9 נק' רצופות, וחמש דקות בתוך הרבע קונלי סוגר ריצת 0-12 עם מסר מדאון טאון אורלנדו ומצמק ל-7, 48-55. גם נקודות של הנאגטס לא מרגיעות את מיצ'ל, שממשיך לקלוע ומגיע ל-13 ברבע, וכשמולו יוקיץ' מחזיר מלחמה הרבע מסתיים בפלוס חמש בלבד לדנבר, 60-65.

רבע רביעי, אחרון העונה לאחת משתי הקבוצות. קונלי וגובר לוקחים אחריות. קונלי צולף והגובר חופר ללא לאות מול הג'וקר, ו8:39 לסיום מעלה מהקו את הג'אז ליתרון נקודה, ואז מוסיף עוד שתיים בדרך לשש רצופות ויתרון 65-68 ג'אז… מומנטום שיפט? הולד יור הורסס… יוקיץ' משיב מלחמה, ו5:23 משווה בכניסה ל-70 לכל הנוכחים… קרייג קולע, גם אינגלס ושוב יוקיץ' עושה פלוס שתיים, מיצ'ל… ופתאום מארי מופיע… טוויסט בעלילה! הג'מאל קולע ארבע ברצף ומנצל איבוד של קונלי כדי להעלות את הנאגטס ל-74-78! אבל רגע… עכשיו אוניל… ואז הנאגטס נחנקים מתחת לטלפיים של הג'אז ומאבדים ב-24 שניות… מיצ'ל נכנס לסל… גובר חותך מיצ'ל מוסר, אלי הופ… שוויון 78, 47 שניות לסיום! מתח!

בדיוק בשביל זה הבאנו לכם פה יוקיץ'. בקול ורגוע ניקולה מעלה את הנאגטס ליתרון. 78-80. טיים אאוט ג'אז. לחץ… הגנה… טיים אאוט נוסף, אחרון של הקבוצה בלבן. ואז מיצ'ל, דווקא הוא, מאבד, אוניל מחטיא בצד השני, וגובר שולח את קונלי לנסות שלשה אחרונה, שנכנסת חצי דרך פנימה לפני שהכדור משנה את דעתו וקובע שגם השנה הדנבר נאגטס יסיימו את השלב הראשון ב-3:4. מיצ'ל, שכבר הרים ידיים ברגע השיגור, נופל לפרקט, מובס.

78-80 נאגטס, חיבוקים, מילות פרידה, הג'אז מפנים את מקומם בבועה, דנבר מתקדמים לשלב הבא, לפגוש את הקליפרס. וכולם מוזמנים.

30, 14, 5 היו ליוקיץ', כבר אמרנו. מארי לצידו תרם הפעם 17 בלבד, ודייק פעם אחת משישה ניסיונות מרחוק. פורטר ג'וניור עלה מהספסל עם 10 ו-9 ריב', וכל השאר תרמו בעיקר מלחמה, נחישות והגנה. במשחק שביעי, מסתבר, זה מה שמנצח. דנבר הם הקבוצה ה-12 בתולדות הליגה שמתגברת על פיגור 3:1 ומנצחת, שתדעו.

בצד המאוכזב מיצ'ל עם 22 מעמיד את שיא השלשות לסדרה על 33, עם 8-2 בתחום, ואת שיא הנק' לסדרה ראשונה על 253. גובר לא יכל לעשות יותר, עם 19 נק' ו-18 ריב' . קלרקסון הוסיף 10 מהספסל לג'אז, שהולכים הביתה מאוכזבים וכואבים, אבל, אמר מיצ'ל בסיום, כאב שהוא כלום לעומת כאב המשפחות של אלה שנפלו קורבן לאלימות משטרתית וגזענות.